אם אמרו לכם שאין מספיק עצם לשתל בלסת העליונה, החוליה החסרה היא לרוב לא השתל עצמו אלא הסינוס המקסילרי. בדיוק כאן הסבר ברור על ניתוח הרמת סינוס מסייע להסיר חרדה מיותרת. במקרים רבים הבעיה פשוטה: לאחר אובדן שיניים עליונות אחוריות, העצם נעשית דקה יותר, והסינוס המקסילרי ממוקם קרוב מדי למקום ההשתלה העתידי.
הרמת סינוס, או אוגמנטציית סינוס, היא פרוצדורת אוגמנטציה של עצם בלסת העליונה. מטרתה ליצור גובה עצם אנכי מספיק להתקנה יציבה של שתל באזור הטוחנות הקטנות והגדולות. עבור המטופל, הדבר בדרך כלל אומר הפיכת מקרה גבולי או “בלתי אפשרי” לכאורה של השתלה למקרה צפוי.
ניתוח הרמת סינוס: מה קורה בפועל
הסינוס המקסילרי הוא חלל מלא אוויר מעל השיניים האחוריות בלסת העליונה. בין חלל הפה לסינוס יש בדרך כלל שכבת עצם. אם השיניים חסרות זמן רב, עצם זו עלולה להיספג. במקביל, הסינוס לעיתים מתרחב כלפי מטה, ומשאיר מעט מאוד עצם עבור השתל.
הרמת סינוס פותרת בעיה זו: קרום הסינוס מורם בזהירות, ומתחתיו מונח חומר תשתית לעצם. כך נוצר מרחב שבו הגוף יכול ליצור עצם חדשה. לאחר ההחלמה, נוצרת בדרך כלל תמיכה מספקת לשתל באורך ובמיקום הנכונים.
זו אינה תוספת קוסמטית. זהו שלב שיקומי תפקודי המשמש כאשר האנטומיה אינה מאפשרת התקנה בטוחה של שתל בשיטה סטנדרטית.
למי נדרשת בדרך כלל הרמת סינוס
לא כל שתל בלסת העליונה דורש אוגמנטציית סינוס. הצורך תלוי בנפח העצם, באנטומיית הסינוס ובמיקום השתל העתידי.
הרמת סינוס נשקלת לעיתים קרובות כאשר טוחנות עליונות או טוחנות קטנות נעקרו חודשים או שנים קודם לכן, כאשר אובדן העצם התקדם עקב פריודונטיטיס או זיהום, או כאשר למטופל יש מלכתחילה סינוס גדול ונפח עצם עצמית מוגבל. לעיתים הצורך מתברר רק לאחר אבחון תלת-ממדי, כי צילום שיניים רגיל לא תמיד מראה את התמונה האנטומית המלאה.
לכן תכנון CBCT כה חשוב. הוא מאפשר למנתח להעריך את גובה העצם הנותרת, צורת הסינוס, מצב הקרום, מחיצות בתוך הסינוס וקרבה למבנים סמוכים. בידיים מנוסות, שלב תכנון זה הופך את הטיפול לצפוי ובטוח יותר.
קיים יותר מסוג אחד של הרמת סינוס
מטופלים שומעים לעיתים קרובות את המונח הזה כאילו מדובר בניתוח סטנדרטי אחד. בפועל, בחירת הטכניקה תלויה בכמות העצם הקיימת כבר.
הרמת סינוס סגורה
הרמת סינוס סגורה, או גישה קרסטלית, נשקלת בדרך כלל כאשר נותר נפח עצם עצמית בינוני. הגישה לרצפת הסינוס מתבצעת דרך מיטת השתל עצמה. הקרום מורם בזהירות, וניתן להכניס נפח קטן יותר של חומר עצם. במקרים נבחרים, השתל מותקן באותו ביקור.
גישה זו פחות פולשנית, אך אינה מתאימה במקרה של חוסר עצם משמעותי. היא עובדת טוב יותר כאשר יש צורך בהגדלה מוגבלת של הגובה.
הרמת סינוס פתוחה
הרמת סינוס פתוחה, או חלון לטרלי, משמשת כאשר העצם מופחתת משמעותית. בדופן הצדדית של הלסת העליונה נוצר חלון גישה קטן, קרום הסינוס מורם תחת שליטת ראייה ישירה, וחומר העצם מונח מתחתיו.
טכניקה זו מעניקה שליטה רבה יותר במקרה של אנטומיה מורכבת ונפח אוגמנטציה גדול יותר. היא נרחבת יותר מהשיטה הסגורה, אך לעיתים קרובות היא הבחירה הנכונה כאשר העדיפות היא יציבות ארוכת טווח של השתל.
מה קורה במהלך הפרוצדורה
הניתוח מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית. עבור מטופלים חרדים, ניתן לדון באפשרויות הרגעה נוספות בהתאם למצב הקליני. המטרה אינה רק הרדמה, אלא גם חוויה רגועה ומבוקרת.
לאחר ההרדמה, החניכיים נפתחות בזהירות לצורך גישה לעצם. מבוצעת טכניקת הרמת הסינוס הנבחרת, קרום הסינוס מורם, וחומר תשתית העצם מוכנס למרחב שנוצר. בהתאם לנפח העצם העצמית וליציבות הראשונית, ניתן להתקין את השתל מיד או לאחר ההחלמה.
לאחר מכן האזור נסגר בתפרים. בפרקטיקה הכירורגית המודרנית, טיפול עדין ברקמות, עקרונות מיקרוכירורגיים ותכנון קפדני לפני הניתוח משפיעים באמת על הנוחות שלאחר הניתוח. בדיוק כאן הדמיה דיגיטלית ופרוטוקולים כירורגיים חשובים יותר ממה שמטופלים חושבים לעיתים קרובות.
אילו חומרים משמשים לאוגמנטציית עצם
החומר הספציפי תלוי במקרה, בתוכנית הטיפול ובפרוטוקול המנתח. המטרה תמיד אחת: לתמוך ביצירת עצם באזור המורם.
במקרים מסוימים משתמשים בביומטריאל המשמש כפיגום לצמיחת עצם חדשה. במצבים נבחרים, לתמיכה בהחלמה משתמשים בתוספות ביולוגיות, כגון PRF. הבחירה אינה אוניברסלית. נפח העצם החסרה, אנטומיית הסינוס, לוחות הזמנים להשתלה והבריאות הכללית של המטופל משפיעים על ההחלטה.
המסקנה המעשית עבור המטופל פשוטה: החומר נבחר לבטיחות ולצפיות מרביות, לא לפי תבנית כללית אחת.
האם הרמת סינוס כואבת
במהלך הפרוצדורה המטופל לא אמור להרגיש כאב, כי האזור מורדם. לרוב מטרידים יותר הלחץ, הרטט או עצם המחשבה על ניתוח ליד הסינוס. חששות אלה מובנים, אך בדרך כלל הם חזקים יותר מהתחושות בפועל.
לאחר הניתוח, אי-הנוחות בדרך כלל נשלטת ומתוארת לעיתים קרובות כפחות בולטת מהצפוי. נפיחות, כאב קל, לחץ באזור האף ותחושת עייפות במשך מספר ימים – שכיחים. אצל חלק מהמטופלים, בימים הראשונים עשוי להופיע הפרשה קלה מדממת מהאף. הדבר יכול להיות תקין.
ההחלמה משתנה. הרמת סינוס סגורה קטנה עם התקנת שתל בו-זמנית שונה מאוגמנטציה לטרלית גדולה יותר. טכניקה טובה, הנחיות ברורות ומעקב קפדני משפיעים על מידת החלקות של ההחלמה.
לוחות זמנים להחלמה ומתי מתקינים שתלים
זו אחת השאלות החשובות ביותר שהתשובה עליה תלויה במצב. אם העצם העצמית מספקת לייצוב השתל במהלך הניתוח, ניתן לעיתים להתקינו בו-זמנית עם הרמת הסינוס. אם העצם מועטה מדי, נותנים לחומר העצם להשתלב תחילה, ומעכבים את התקנת השתל.
החלמה טיפוסית לאחר אוגמנטציית סינוס גדולה יותר עשויה להימשך מספר חודשים עד להתקנת השתל או השיקום הסופי. לוח זמנים כזה אינו כישלון. לעיתים קרובות זו הדרך הבטוחה יותר לתוצאה עמידה.
מטופלים באופן טבעי רוצים להתקדם מהר יותר, אך בניתוחי השתלה, המהירות חשובה רק כאשר אינה פוגעת ביציבות. הדרך הקצרה יותר אינה תמיד הטובה ביותר.
סיכונים וסיבוכים שחשוב לדבר עליהם בכנות
הרמת סינוס היא פרוצדורה מבוססת היטב, אך זהו עדיין ניתוח. הסיבוך התוך-ניתוחי השכיח ביותר הוא ניקוב קרום הסינוס. ניקובים קטנים ניתן לרוב לתקן במהלך הניתוח, בעוד קרעים גדולים יותר עשויים לשנות את התוכנית.
בעיות אפשריות נוספות כוללות זיהום, דימום, אובדן חומר העצם, סינוסיטיס, נפיחות, החלמה מאוחרת או כמות לא מספקת של עצם מתאימה. עישון, סוכרת לא מאוזנת, היגיינה לקויה, מחלות סינוס פעילות וגורמים אנטומיים מסוימים מעלים את הסיכון.
לכן האבחון חייב להיות אישי. מטופל עם אלרגיה עונתית, ניתוחי סינוסים בעבר או בעיות סינוס כרוניות עשוי להזדקק לפרוטוקול שונה או לתיאום עם רופא אף-אוזן-גרון. כירורגיה טובה מתחילה בבחירת המקרה, לא בכלי.
כיצד להתכונן ומה לעשות לאחר הניתוח
ההכנה כוללת בדרך כלל CBCT, ניתוח היסטוריה רפואית ודיון בתרופות ובמצב הסינוסים. אם קיים זיהום פעיל או דלקת לא מבוקרת, יש לטפל בכך לפני האוגמנטציה.
לאחר הניתוח, מומלץ בדרך כלל למטופלים לא לנשוף את האף בכוח, לא להתעטש בפה סגור, לא להשתמש בקשית באגרסיביות, ולא ליצור לחץ באזור הסינוס. הנחיות אלה חשובות כי האזור הכירורגי מחלים ישירות מתחת לקרום הסינוס.
מזון רך, היגיינה זהירה, תרופות שנקבעו וביקורי בקרה הם חלק מהטיפול הרגיל. רוב המטופלים חוזרים במהירות יחסית לפעילות היומיומית ללא מאמץ, אך יש לקיים בקפדנות את פרוטוקולי ההחלמה גם אם הכאב מינימלי.
מדוע ניסיון ותכנון כה חשובים
אוגמנטציית סינוס שייכת לפרוצדורות שבהן ההבדל בין עבודה ממוצעת לעבודה קפדנית מאוד לא תמיד ניכר למטופל ביום הניתוח. הוא מתגלה מאוחר יותר: באיכות ההחלמה, במיקום השתל, בשליטה בסיבוכים וביציבות לטווח ארוך.
מנתח העובד באופן קבוע עם מקרים של חוסר עצם חושב בדרך כלל לא רק על הכנסת חומר העצם, אלא על כל השרשרת: הדמיה, טיפול בקרום, ניהול רקמות, לוחות זמנים להתקנת השתל, תכנון פרותטי ובקרת סיכונים. בפרקטיקה המוקדשת לכירורגיה דנטלית ולהשתלת שתלים, כמו Implantolog בתל אביב, הגישה השיטתית היא לרוב זו שמסייעת להפוך מקרים מורכבים לברורים יותר עבור המטופלים.
אם אמרו לכם שהשתלה בלסת העליונה בלתי אפשרית, ייתכן שהתשובה הזו לא הייתה שלמה. לעיתים השאלה המרכזית אינה האם ניתן להתקין שתלים, אלא האם ניתן קודם לתקן את העצם והסינוס כראוי.
קריאה נוספת
נכתב ונבדק על ידי ד”ר ארטיום ניימושין, רופא שיניים כירורג ואימפלנטולוג.
